#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מטבילים במקווה בשבת או יו""ט את הדברים דלהלן (למבואר במשנה):<p></p><p dir=""rtl"">כלים?</p><p dir=""rtl"">אדם? (2)</p><p dir=""rtl"">השקת כלי אבן לטהרת המים?</p><p dir=""rtl"">השקת כלי טמא ובו מים?</p>"	כלים - אסור.</p><p dir='rtl'>אדם - ב&quot;ש אוסרים וב&quot;ה מתירים.</p><p dir='rtl'>השקה לטהרת המים מותרת, ובכלי טמא אסורה.	<br>ביצה דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ד' טעמים נאמרו בגמ' לאיסור הטבלת כלים בשבת?	לרבה - שמא יעבירנו ד&quot;א ברה&quot;ר. וגזירה בור בחצירו אטו בור ברה&quot;ר. וגזירה יו&quot;ט אטו שבת.</p><p dir='rtl'>לרב יוסף - שמא יסחוט, וגזירה לאו בני סחיטה אטו בני סחיטה.</p><p dir='rtl'>לרב ביבי - שמא ישהה. והכי תניא בברייתא.</p><p dir='rtl'>לרבא - משום דמחזי כמתקן.	<br/>ביצה דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הקשו לרבה דגזר בטבילה בור בחצירו אטו ברה""ר ויו""ט אטו שבת, ולרב יוסף דגזר כלים דלאו בני סחיטה אטו בני סחיטה, מהדברים דלהלן. מה תירצו?<p></p><p dir=""rtl"">א. השקת מים בכלי אבן. ולא גזרו אטו טבילה.</p><p dir=""rtl"">ב. מילוי מים בדלי טמא. ולא גזרו אטו שיטביל בפנ""ע.</p><p dir=""rtl"">ג. טבילת כלי שנטמא ביו""ט. ול""ג אטו נטמא בערב יו""ט.</p><p dir=""rtl"">ד. טבילת כלי שנטמא בולד הטומאה. ול""ג אטו נטמא באב הטומאה.</p><p dir=""rtl"">ה. נדה מערמת וטובלת בבגדיה.</p>"	א. מהא דצריך להשיקם לית ליה אחריני והוא זהיר בהם, והו&quot;ל מילתא דל&quot;ש שיטמאו.</p><p dir='rtl'>ב. מתוך שלא הותר אלא ע&quot;י דלייה זכור הוא.</p><p dir='rtl'>ג. טומאה ביו&quot;ט מילתא דל&quot;ש ולא גזרו בה.</p><p dir='rtl'>ד. ולד טומאה מטהרים אותו רק הכהנים, וכהנים זריזים הן.</p><p dir='rtl'>ה. מתוך שלא התרת אלא ע&quot;י מלבוש היא זכורה.	<br/>ביצה דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע מדלים בדלי טמא, מאי שנא מהא דאין משיקים מים בכלי טמא? (רש&quot;י).	"בהשקה הוא בא לטהר הכל בין מים ובין כלי, ומחזי כמתקן.<p></p><p dir=""rtl"">משא""כ הכא דאין ידוע דהדלי טמא, והרואה אומר למלא מים הוא צריך.</p>"	<br/>ביצה דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מטבילים ביו&quot;ט כלי שנטמא ביו&quot;ט, או כלי שנטמא בולד הטומאה ומדוע? (ב&quot;פ ברש&quot;י).	לפי' העיקרי ברש&quot;י: אם נטמא ביו&quot;ט מטבילים, דלא יכל להטביל מאתמול. וכן אם נטמא מערב יו&quot;ט בולד מטבילים, דאי&quot;ז כמתקן הואיל וטומאתו דרבנן.</p><p dir='rtl'>לפ&quot;ב ברש&quot;י: ההיתר הוא רק בכלי שנטמא בולד הטומאה ביו&quot;ט, אבל הנטמא באב לא יטבילנו, דלא חזי ביו&quot;ט בלא הערב שמש. והקשה רש&quot;י דהא חזי לחולין בלא הערב שמש. (ועתוס').	<br/>ביצה דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרבא דהא דאין מטבילים משום דמחזי כמתקן, מ&quot;ט שרי באדם?</p><p dir='rtl'>ובמים רעים? ובימות הגשמים? וביום הכיפורים?	משום דנראה כמיקר.</p><p dir='rtl'>ואף ברעים פעמים שאדם בא בשרב ורוחץ אף במי משרה.</p><p dir='rtl'>ואף בימות הגשמים פעמים שאדם בא מלוכלך בטיט וצואה ורוחץ.</p><p dir='rtl'>וביוה&quot;כ משום דהואיל ובשבת שרי ביוה&quot;כ שרי.	<br/>ביצה דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תירצו על סתי&quot;ד רבא האם אמרינן הואיל, דהדר ביה מההיא דאסר בחומץ. מנ&quot;ל דלא הדר ביה מהא דשרי לטבול ביוה&quot;כ?	דמפורש בברייתא דכל חייבי טבילות טובלים כדרכם ביוה&quot;כ.	<br/>ביצה דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במתני' תנן דמשיקים כלי אבן ע&quot;ג מימיו לטהרו, אך לא בכלי טמא.</p><p dir='rtl'>הא בברייתא רבי אסר אף להשיק בכלי אבן, ורבנן שרו אף להטביל. וא&quot;כ מתני' כמאן? (2)	א. הא דאסר רבי השקה הוא בשבת, ומתני' דשריא ביו&quot;ט וכרבי.</p><p dir='rtl'>ב. הא דשרו רבנן הטבלה הוא ביו&quot;ט, ומתני' דאסרה היא בשבת.	<br/>ביצה דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ע&quot;פ מסקנת הגמ', האם משיקים כלי אבן ובו מים, ומטבילים כלי טמא ובו מים, אליבא דרבי ורבנן בשבת ויו&quot;ט?	"רבי - בשבת אף אין משיקים. ביו""ט משיקים ולא מטבילים.<p></p><p dir=""rtl"">רבנן - בשבת משיקים ולא מטבילים. ביו""ט אף מטבילים.</p>"	<br/>ביצה דף יח		
